|
ויקרא
1.
שחרור מפאטאליזם
2.
נגד השניות. (הדואליזם)
3.
הקרבנות כביטוי אנושי
צו
הצד
האישי (הגברא) שבמצווה
שמיני
אנתרופוצנטרי
ותאוצנטרי, מה חשוב יותר
תזריע
מצורע
המערכתיות,
מוסר ואינטלגנציה איכותית רגשית
אחרי
מות
מעלות
הקדושה, על פי אור החיים ושיטתו
אמור
ההנאה
והחובה כניגודים וכמשלימים.
בהר
תקופת
החיזור.
בחוקותי,
- על שלשה דברים העולם עומד
דו
שיח בין שני חכמים מופלאים המתנהל
כפיצוצים בשרשרת. כל תשובה טומנת את
האבסורד הבא. אין להסתפק בתירוצים אד-הוק.
נראה שאין כאן מקום לגישה המנסה לתרץ. מן הראוי לחפור ולחשוף יסודות של
אמונה שבקטע נפלא זה. המוביל את המעיין
להרפתקה החושפת את שורשי היסוד של האמונה.
הערך
המוסף של
האדם, על
פרשת במדבר
וחג
השבועות.
פרשתנו
טורחת
להעלות על
נס את ערכם
הסגולי של
השבטים, ערך
שממנו
מתבסמים
היחידים.
ערך זה הוא הייחוס למשפחותם
לבית אבותם.
אדם ללא
ייחוס, הוא
נטול ערך.
מדוע . וכי
אין לאדם כמות
שהוא
זכות לשאת
את עטרת
היותו נברא
בצלם א-לוהים?
...
נשא
– "האדם כנוכחות א-לוהית"
"ובבוא
משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול
מדבר אתו".. גדולי המפרשים עומדים על
הבעיה העקרונית שפסוק זה מעורר, בכוון
ההגשמה של הא-ל.
בהעלותך – נסיונו הכפול של עובד ה'
שלח לך, - מקושש העצים
רשות היחיד ורשות הרבים
מה מצפים מעד, ממרגל אם לא
דיווח נאמן ללא מעורבות אישית. וכי לא כך
דיווחו נשיאי העדה שנשלחו למשימת ריגול.
הכל כפי ההנחיות שהינחה אותם משה בכבודו
ובעצמו. מה פשעם ומה חטאתם ששברו את רוח
העם. לא כוונתם, אלא מה שדווחו
קרח, - חוסר אמונה של הערמומי
תגובת
משה להתנהגותו של קרח ועדתו חורגת
ממסירותו של הרועה הנאמן, הענו מכל אדם,
שמדתו מדת הוויתור. מן הראוי לעיין היטב
בחומרת ההתנהגות של קרח ושורשה.
ברית
עם מול ברית
סיני
מאמר
נוסף על
פרשת שלח לך
קרח שנכתב
השבוע
ונוסף מיד (י"ג
תמוז תשס"ג)
בשל
חשיבותו
חקת,
– הנקודה הפנימית - הבלתי מוגבלת, מעבר
למקום ולזמן
על
כן יאמר
בספר
מלחמות ה'.. אז ישיר ישראל את השירה הזאת"…
גילויה של נקודת האיכות שבפנימיות
וחיבורה אל ממד הגובה הופך את המציאות
לשירה
בלק,
- הכל צפוי והרשות נתונה
נראה
שכוחו של בלעם מורה על יכולת בלתי מבוטלת
אפילו על ידי בורא עולם. מנין לבלעם יכולת.
האם בזכותו כנביא לגויים. האם בזכות
הישגיו הרוחניים. בזכות מידותיו
התרומיות. הלא לא מן הצדיקים היה בלעם. מה
היה סוד כוחו.
פנחס,
- מהותו של קנאי. מסגרות וכלים בעבודת ה',
ובלעדיהם אצל עובד ה'.
המעורבות
האישית, היא הערובה לכוון המוליך אל
הפתרון של משמעות הקיום. הרגשות מובילים
ומארגנים את מרכיבי הערכים, הסייעתא
דשמייא, ואת הרצון, הביטוי המובהק של האני
ותמונת הקיום זוכה בבהירות שמיימית.
בלעדיהם נראים התאוריות עמוסות
האידיאלים כדוגמות שדופות המרחפות מעל
המציאות ללא אחיזה של ממש וללא רושם על
האדם המנותק
מטות מסעי, הדדיות ממוקדת בברית שבין הבורא
לעובד ה'.
דברים,
- הקשר בין הבורא והעולם עובר אל הציר של
בורא – אדם
כללי המשחק של הדת
מתאפיינים על ידי החריגה מן הממשי אל
המופשט. מן הברור והמדוייק אל המטושטש
והבלתי מוגדר, אל המיסטי. מן השכל הישר
וההגיון אל האבסורד. אל הבלתי ניתן
לשיפוט על ידי קריטריונים תועלתיים או
הכפופים למערכת ביקורתית קבועה ומוסמכת.
באחת, משמשת הדת לעקיפת המציאות המעיקה
והמחייבת, אל סוג של בריחה מן ההתמודדות.
מאיזון ישיר בין מאמץ והשקעה לבין תוצאה
והצלחה, אל מאמץ והשקעה בדבר שלא בא
לעולם. והנה באה התורה ובשורה חדשה
בפיה. אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם
בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.
ואתחנן,
- קריאת שמע –
התייחסות אישית
ואנושית אל
הפנמתו של החוק.
חשיבותה
של מצוות קריאת שמע בהיותה ביטוי של עשרת
הדברות. לשם מה לומר את עשרת הדברות דרך
כלי שני. מה טעם לא חייבה התורה לומר
פעמיים ביום את עשרת הדברות.
עקב,
- מלכודת השיגרה
ראה,
- התמקדות בפנימיות הקיומית
שופטים,
- הסמכות והתורה
סמכות
מושג טעון המאבד והולך את הפופולריות שלו
בעידן המודרני הדוגל בליברליזם.
הדמוקרטיה מייצגת את הרצון הקולקטיבי
המבטא את המכנה המשותף הרחב ביותר של
החברה. דא עקא, שככל שרחב יותר הבסיס, כך
הוא מתרוקן מתכנים ומערכים ומאידיאלים
ומכיל רצונות שמקורם במערכת ההישרדות
ולא באיכויות האנושיות
כי תצא, - החוק
והאדם.
החוק
היהודי
צמוד
בפרשתנו
למטרה הא-לוהית
– אנושית.
לכל הלכה
בפרשתנו
המשופעת
בהלכות,
צמודה מטרה
מנומקת,
כי תבא
מקומם
של השירה
, השמחה
והאגדה.
שייך לצמד
ההנאה –
חובה. היחס
אל החוק,
מפתח לסוד
ההישרדות
היהודית -
הגמישות.
הדמיון
והמציאות
וההומור
הומור
חיובי מול
ציניות,
ליצנות
שהיא
שלילית
משחרר את
האני היוצר
והזורם
מכבלי הפחד
של
ההישרדות
ההבדלים
המהותיים
בין עולם
האגדות
היהודי
והנוכרי.
היסוד
הנוצרי
והפסיכולוגי
באגדות
הנוכריות.
ניצבים וילך, - הסתר פנים כפול -
לשם מה.
במה שונה היהודי מהנכרי? האם באורח חיים
ובתרבות בלבד? או באופי מולד ואולי בטבעו המקיף גם את החומר?
שמות, - לידתו של מנהיג
וארא, -
כיצד מתמודד עובד ה' עם ההשגחה
שדחקה את מקומה של הבחירה.
בא, - המקום והזמן. אבדן
ההשתייכות ותרופת החרות ביציאת מצריים. בכל דור חייב אדם לראות את
עצמו כאילו הוא יצא ממצריים - השואה.
בשלח, - חוק ומוסר - הקבוע
והמשתנה
יתרו, - דרוג הקדושה בפנימיות האדם
משפטים, - ללא מתווכים,
לשיטתו האנושית של ה"אור החיים" הקדוש
תרומה, -
המשכן וכליו - לבוש לרוח
תצוה, - כבוד האדם
- כבוד ה', יציר כפיו של האדם - יציר כפיו של ה'
כי תישא:
העגל - תסמונת העדר והמנהיג. יחס התורה להמון ולהמוניות
ויקהל פקודי:
הקדושה - הכתוב השלישי המכריע את הסתירה שבקיום
ויקרא: הגלוי והניסתר שבטעמי הקרבנות
צו: עבודת ה' בשני מסלולים משלימים
שמיני: משה ואהרון - פנים וחוץ
תזריע מצורע: אינטליגנציה איכותית
אחרי מות קדושים: השעיר המשתלח
כבעיה קיומית
אמור:
קדושת הכהן, קדושת הזמן (השבת והחג)
וקדושת הארץ
בהר בחוקותי:
מעגלים - המעגל הקיברנטי בין החוץ והפנים.
הגברא והחפצא בין
הלהיות בתורה
והלעשות בקיום התורה
במדבר: דור הפלגה היהודי הופך לעם
נשא: היחס האנושי לממד הגובה
בהעלותך:
המפגש בין עובד ה' לבוראו, המפתח
לגיבושו של עם
שלח לך: "אומתנו איננה אומה כי אם
בתורותיה". ברית עם מול ברית סיני
קרח: נקודת האחיזה במציאות דרך תורה
שבעלפה
חוקת: כוחה
של אומנות
בלק: האחר, הזר, ההוא
פנחס: עזה כמוות אהבה, קשה כשאול
קנאה
מטות מסעי: נקמת ה', נקמת ישראל. ויסעו
ויחנו: קביעות ושינוי
דברים:
המפתח לעצמאות - אי תלות בגורם הזמן
ואתחנן: היצירה וגורם הזמן
שופטים: סמכות בין השתייכות וחרות
כי תבא:
הברכה שבקללה
בראשית: זה ספר תולדות האדם - הרוחני
נח: מה בין שור הנסקל למכונית קטלנית,
או מעורבותו המאזנת של
ממד הגובה.
לך לך: אברהם - אבי החוויה הדתית
וישלח: האל
שבאדם
ויגש: מפגש המלכים
וארא: והחוט המשולש לא במהרה ינתק,
מבנה הצמה
וישב: יוסף - הגבורה שבצדקות
פרשת וירא תשס"ו -
המפגש בין המושג והמופשט לממשי דרך
הצינור האלוהי
פרשת שלח לך
פרשת קרח
חקת:
טהרה , אמצעי כביטוי ישיר לקשר ישיר
בלק:
תפיסת השלמות של התורה לעומת תפיסת החלקים
המחוברים במקרה
פנחס:
האישה כמקור התייחסות לחיים
דברים - ואתחנן:
עבודת ה' מתוך יראה - עבודת ה' מתוך אהבה אינן
תרתי דסתרי
עקב -
שלושה
דרכים בעבודת ה' תורה, עבודה וגמילות חסדים
ראה - ברכה
וקללה – מעורבות אלוהית
שופטים -
אדם מישראל
שולט על עצמו, ובכך שולט על הטבע
כי
תצא - זכרונות - התייחסות
כי
תבא - קללות טובות כחלק מהמערכת האלוהית
חיי שרה: מחזוריות
התורה מול התהליך הביולוגי
תולדות: אהבה התלויה
בדבר ואהבה שאיננה תלויה בדבר
ויצא: הסתגלותו של יעקב
לכללי המשחק של העולם
וישלח: ה' קראו ליעקב א-ל
וישב: מסילותיה הפתלתלות של
הצדקות
|